Posts

Showing posts with the label חווית לקוח

טרנספורמציה דיגיטלית - סיפורה של שופרסל

Image
סקירה של מהלכי הטרנספורמציה הדיגיטלית של חברת שופרסל   הרבה נאמר, נכתב ומוחזר על טרנספורמציה דיגיטלית בשוק. על הצורך של ארגונים לשנות את עצמם מהיסוד, ולהציע ללקוחות שלהם את השירותים והמוצרים שלהם ברמה טכנולוגית מתקדמת ובאופן דיגיטלי.  באופן מפתיע, דווקא המגזר הפיננסי השמרני היה ראשון לאמץ את הטרנספורמציה הדיגיטאלית ולשנות את הדרך שאנחנו מנהלים את הכסף שלנו. בעיני הטרנספורמציה הדיגיטלית המעניינית היתה דווקא של השופרסל. למה זה מפתיע? כי זה אינו ענף שהייתי מצפה שיעשה שינוי דיגיטלי. אבל אולי בגלל שהתהליך של שופרסל היה מושכל, בעיני הוא פורץ דרך בענף הסופרמרקט. שופרסל החלה את המסע אל הלקוח דרך כרטיס מועדון, כמו כל הרשתות עם בידול מובהק בן מחזיקי כרטיס מועדון לבן מחזיקי כרטיס מועדון אשראי. תוך שהיא לומדת להכיר את צרכי הלקוח. השלב השני היה אתר האינטרנט. אתר שמלכתחילה שאב נתוני צריכה ופחות היה מעוניין בנתוני דמוגרפיה של הלקוח. יש שיאמרו שזו טעות, אני חושבת זה בהלימה להגדרתו של הארגון - ״רשת הקמעונאית הגדולה בישראל״. יחד עם הפרסונליזציה ברמת הסניפים הגאוגרפית, הגיעו לל

פרסונליזציה של ההון האנושי בארגון

Image
הפסיכולוגיה מאחורי ניהול מוצלח של כוח אדם. כיצד לאתר   נקודות תורפה קיימות בהון האנושי ואיך לגייס אנשים המתאימים לארגון ולמטרותיו. המילה פילוח מוכרת לנו דווקא מעולם השיווק. החשיבות, דווקא היום, בפילוח של קהלי יעד לפי מוצרי החברה הוא תהליך עבודה יעיל מוצלח אשר מניב בד"כ הכנסות לחברה ומייעל את הוצאותיה. אך מה לגבי כוח אדם? האם יש מקום לפלח את העובדים לפי הארגון או להיפך. האם הבנה של קהל היעד, קרי העובד, יכולה למקסם לארגון את הרווחיות? בעיניי התשובה היא כן. שאלת ה"איך עושים זאת" מאתגרת יותר. תהליך גיוס מועמד בכל דרג ומגזר, בד"כ מורכב ולעיתים ארוך ומונה מספר חוות דעת של מספר מנהלים בארגון, ואף מבחנים אישיותיים. אך לא אחת הגיוס נכשל, והתאמה של האדם לארגון אינה מוצלחת ומתגלית בד"כ כבר בחודשים הראשונים להעסקתו. מעבר לתהליך גיוס כושל ועלויות גיוס חוזרות, תהליך כזה פוגם באמון העובדים בארגון, ואף סולל דרך קלוקלת מצד הצוות למועמד החדש, שכן אלו יביטו בו בביקורתיות יתרה לעיתים. אם כך ההתאמה של המועמד לארגון ולמטרותיו חשובה עוד יותר מהפרופיל המקצועי שלו, הת

חסמי כניסה ויציאה בעולם תחרותי

Image
הוצאתו של ערוץ הולמרק מרשימת השידורים פתח בפני לקוחות HOT ו- YES את אופציית מעבר ואו סיום שירות. זה היה כמעט אירוני לראות את ההיצמדות הלקוח לסעיפי חוזה השירות, בכדי להשתחרר ממנו. שהרי חוזה השירות בא לחייב את הלקוח כלפי החברה, ולא להיפך. זה אינו סוד שהמודל העסקי של רוב חברות השירות הוא מודל התחייבות ארוך טווח משיקולי רווחיות, נזילות והן משקולי נתח שוק. בעיניו של הלקוח עסקת שירות ארוכת טווח מפשיטה את ההתקשרות, אך מחייבת אותו לספק אחד לאורך זמן. בעיניי יש בחסמי היציאה והכניסה להתקשרות בין ספק ללקוח בעיה מהותית בעצם החשיבה. האם החברה מחפשת רומנים קצרי טווח או נישואין עם לקוח, האם החברה מכוונת גישת מכירות או שמא מכוונת מוצר? האם לשירות שלה יש תוקף? זאת ועוד, במידה והלקוח אינו מסופק משירות, הרי שלחברה יש מנהל שיווק לא טוב למשך 3 שנים, שבסופם היא משקיעה מאמצים רבים להשאיר אותו כלקוח. על כן המפסיד העיקרי במודל התחייבות מוקצב מראש פוגע רק בחברה – היא מלכתחילה מכוונת את הלקוח לנטישה, היא משקיעה משאבים כלכליים להשאיר אותו כלקוח לאחר התקופה, ואם הוא אכן נטש אותה משיקולי שירות – אזי