it's all about growth marketing

"Small signs can indicate the appearance of big things" (Zigmond Freud).  How can we implement hard data to effective marketing actions? I began my career as a marketing analyst at Visa. There I analyzed the core data of customer behavior within retail as well as market trends in various industries. Demographic, geographic, business transactions, etc.  Businesses who were clearing their transaction by Visa had benefited tremendously from this service and elevated their business with this valuable information. Today we are analyzing customer behavior throughout his/her journey within Digital assets. His/her preference and Digital geography. We follow him/her around the network, offering him/her our products/services. Using endless technologies - Google analytics, Outbrain, Taboola, and much more. But is it enough? In a world of personalized marketing, is learning the customer preference online is enough?  Is follow customer footprint online is enough

As marketers, we should be changing the mantra from ‘always be closing’ to ‘always be helping’ - JONATHAN LISTER The marketing mix and the Four P’s (product, placement, price, promotion), had been circulating in the marketing and advertising worlds for over a decade. Its influence has spurned multiple theoretical offshoots, including Lauterborn’s Four C’s (consumer, cost, communication, convenience) and Shimizu’s Four C’s (commodity, cost, communication, channel). As traditional marketing has given way to (and merged with) digital marketing, many people dismiss the Four P’s as irrelevant, outdated, fit for the antiquated consumer but not the modern one. Let’s dive into how each P can be applied to marketing in the digital age. Product = Presentation This first P in the 4 P’s equation is your product. Before you can determine price, choose promotion or find a placement, you have to have a product that has potential. The modern consumer

סקירה של מהלכי הטרנספורמציה הדיגיטלית של חברת שופרסל   הרבה נאמר, נכתב ומוחזר על טרנספורמציה דיגיטלית בשוק. על הצורך של ארגונים לשנות את עצמם מהיסוד, ולהציע ללקוחות שלהם את השירותים והמוצרים שלהם ברמה טכנולוגית מתקדמת ובאופן דיגיטלי.  באופן מפתיע, דווקא המגזר הפיננסי השמרני היה ראשון לאמץ את הטרנספורמציה הדיגיטאלית ולשנות את הדרך שאנחנו מנהלים את הכסף שלנו. בעיני הטרנספורמציה הדיגיטלית המעניינית היתה דווקא של השופרסל. למה זה מפתיע? כי זה אינו ענף שהייתי מצפה שיעשה שינוי דיגיטלי. אבל אולי בגלל שהתהליך של שופרסל היה מושכל, בעיני הוא פורץ דרך בענף הסופרמרקט. שופרסל החלה את המסע אל הלקוח דרך כרטיס מועדון, כמו כל הרשתות עם בידול מובהק בן מחזיקי כרטיס מועדון לבן מחזיקי כרטיס מועדון אשראי. תוך שהיא לומדת להכיר את צרכי הלקוח. השלב השני היה אתר האינטרנט. אתר שמלכתחילה שאב נתוני צריכה ופחות היה מעוניין בנתוני דמוגרפיה של הלקוח. יש שיאמרו שזו טעות, אני חושבת זה בהלימה להגדרתו של הארגון - ״רשת הקמעונאית הגדולה בישראל״. יחד עם הפרסונליזציה ברמת הסניפים הגאוגרפית, הגיעו לל

"דוד שלח אותי" , חבר מביא חבר, דיגיטל ורשתות חברתיות ככלים שיווקיים אפקטיביים לפני מספר ימים מצרים הצביעה עבור חוקה חדשה. זהו צעד גדול למדינה הראשונה במזרח התיכון אשר העם שלה עשה הפיכה, והתחיל את מה שיקראו לו  אח"כ  הפרשנים "אביב ערבי". אם מנתחים את המהפכה – למה היא נוצרה, מה היו מטרותיה ואולי אף מה מחירה – אי אפשר להתעלם מערוצי השיווק של המהפכה – הרשתות החברתיות. הן אלו אשר העבירו את הבשורה כמו אש בשדה קוצים. אפס מאמץ מקסימום תוצאה. מעבר לשינוי הפוליטי המדיני, בעיניי,  המהפכה הזו נותנת תוקף לכוח ההמון אשר ביכולתו ליצור שינוי של ממש, או כפי שאנו מקצועני השיווק קוראים "שינוי בביקוש". מנהלי השיווק בונים על "מוטיב העדר" או "אפקט ההילה" בתוכניות שיווק ומתרגמים זאת לידי תוכניות פרסום מתוחכמות, זאת בכדי להגדיל/לשמור על נתח שוק. כאשר שאלת ה"איך עושים את זה" אינה מתייחסת למאגר הלקוחות הקיים. נטוורקינג, מונח שמתחבר דווקא לחיפוש עבודה ומציאת קשרים עסקיים, ראוי ונכון שיכנס דווקא לתוכניות השיווק ככלי שיווקי המשדרג

האם ניתן להתחיל את 2014 ברגל ימין? האם התמורות בשוק ישפיעו אל נאמנות הלקוח? ואיך לייצר יצירתיות בשוק רווי? שנת 2013 מסתיימת עם המון אתגרים אסטרטגיים לשוק הדינמי בו אנו חיים. בעיקר דין וחשבון מצד הצרכן לחברות. אין מן הנמנע שאירועים כמו מכירת IDB , עמידתם לדין של מנכ"לים לשעבר של  שופרסל ובנק הפועלים תעמיד את נאמנות הלקוח במבחן אמיתי בן התנהלות העסקית למוצר שהוא קונה. זאת תהיה משימה מאתגרת למנהלי היח"צ. מעבר לכך, צריך לזכור שהשוק הישראלי הוא שוק תחרותי , עם רגולציה אשר מגנה על הצרכן ומאפשרת  נטישה קלה נטולת הפסדים מצד הלקוח. עבורי, כאשת מקצוע, זה מרגש. הרי זו מהותה של תחרות, להתמודד בשוק ללא חסמי כניסה או יציאה ממנו ואליו. מערכת השיווק המתוחכמת שעמלה להכיר את הצרכן ואת צרכיו הן כעסק והן כמשק בית, לא הצליחו לפענח פרמטר אחד בהתנהלות של הצרכן הישראלי – הוא הרכישה האמוציונלית או כפי שקוראים לזה כלכלנים "אינפלציה של שמועות"  . הצרכן הישראלי , מאוד מתוחכם וצורך בקלות טכנולוגיה, הוא לא נופל בפח של תמחיר אגרסיבי, הוא סקרן ולכן הוא נותן הזדמנות לשחקנים חדשים, הוא מתמ

השבוע החליטה חברת פרטנר על שינוי ארגוני מאוד מעניין. בפרטנר יוקמו שתי חטיבות חדשות - פרטית ועסקית ובמקביל תבוטל חטיבת האינטרנט. ברם, פעילות התקשורת הנייחת של פרטנר תתחלק בתוך החטיבות החדשות, לפי סוג הלקוחות. חשוב לציין כי השינוי הארגוני הזה גובה מחיר פרסונאלי לא קטן, ומזיז פיגורות בתוך הארגון ומחוצה לו. בד בבד הוא מהווה שינוי אסטרטגי נכון בחברת פרטנר. חברת פרטנר הבהירה את רצונה להפוך מחברת סלולארית לחברת תקשורת כוללת המעניקה ללקוחותיה פתרון מקיף של מוצרי תקשורת- ניידת, נייחת ואינטרנט לפני כשנה. ברור לנו ששוק הסלולר כבר מזמן בשלב של רוויה והתחרות בין חברות הסלולר הוא בהפקת תכנים והראשוניות בהשקת מכשיר סלולארי זה או אחר, בעוד שהרווחיות על השירות נשחקת. פרטנר הבינה שעוגני הרווחיות בשוק רווי נמצאים דווקא במוצרי נלווים לשירות. ההחלטה לפרק את חטיבת האינטרנט והטלפון הקווי עשויה להצביע על אכזבה מסוימת של החברה מביצועי פעילות זו, אחרי רק שנה של פעילות ממוקדת. אך דווקא המעבר למבנה פונקציונאלי יכול לסייע לחברה לבצע סינרגיה של כלל מוצריה ללקוחותיה ואף לסייע מהפיכתה של החברה לחברת תקשורת כול