it's all about growth marketing

מבנה הארגוני משמש בסיס להגדרת אופי הפריסה של הפעילות הארגונית ליחידות ולתפקידים והוא תוחם את התנועה של אנשים ומשאבים בתוך הארגון. מבנים ארגוניים נועדו לתת מענה לשיקולי יעילות ותכליתיות בארגון, אך מושפעים במידה לא מועטה גם משיקולים פוליטיים, תרבותיים, חברתיים ואישיים. משתנים אלה אינם מאפיינים את העידן הדינמי שלנו, על כן המבנה הארגוני חייב להיות גמיש למצב השוק ועובי התחרות. במטרה לתת מענה ליעדים העסקיים והאסטרטגים של הארגון. מבנים ארגוניים נפוצים הינם המבנה הפשוט, הביורוקרטי והמטריציוני. המבנה הפשוט הינו שטוח מבחינה היררכית ומרכוז סמכויות (בדר"כ בידי מקבל החלטות אחד). מבנה זה מאפיין ארגונים בעלי יעדים עסקיים אגרסיביים לרבות חדירה לשוק, והגדלת הכנסות/פעילות. אבל המהירות והגמישות בקבלת החלטות ובביצוע שינויים, אינה מועילה כאשר הארגון גדל והריכוזיות באדם אחד מזיקה. על כן משאירה את הארגון חד- גוני וחסר מעוף למול שוק גואה וצומח. המבנה הביורוקרטי מאופיין במשימות שגרתיות וסטנדרטיזציה, חלוקת להתמחויות וניכרת בו רמה גבוהה של פורמליזציה. אך היתרון לבצע פעולות סטנדרטיות ביעילות רבה

Creating a vision in a high business organization. To me, vision is one of the pillars of an organization. Because it clarifies the essence of the organization, the purpose of the organization in his life, what association we would like to create in the market when the name of the organization. More pragmatically, vision is a long-term plan, a program that combines ideology with action. In my eyes, this is the only place where reason and emotion are in harmony. But it is not enough, the vision is the lighthouse of the organization according to which it will direct its behavior and business decisions. The values ​​that make up the vision in the organization create a consistent and positive culture in society. Their assimilation in the organization helps the worker in building the right thought patterns when making his daily decisions. Since the vision expresses the future, desired, and agreed image of the company and constitutes the core of the strategic plan, it is of great impor

יצירת חזון בארגון עסקי גבוהה. בעיני, החזון הוא אחד מעמודי התווך של ארגון. כיוון שהוא מבהיר את מהותו של הארגון, מה מטרת הארגון בחייו, מה האסוציאציה שהיינו רוצים שתיווצר בשוק כשיעלה שמו של הארגון. באופן יותר פרגמאטי, חזון הינו תוכנית לטווח ארוך, תוכנית שמשלבת אידיאולוגיה עם מעשה. בעיני זה המקום היחיד שהשכל והרגש נמצאים בהלימה. אך לא די בכר, החזון הוא המגדלור של הארגון שעל פיו היא תכוון את התנהגותה והחלטותיה העסקיות. הערכים שמרכיבים את החזון בארגון, מייצרים תרבות קונסיסטנטית וחיובית בחברה. הטמעתם בארגון עוזרת לעובד בבניית תבניות המחשבה הנכונות בעת ביצוע החלטותיו היומיות. כיוון שהחזון מבטא את דמותה העתידית, הרצויה והמוסכמת של החברה ומהווה את הליבה של התכנית האסטרטגית, ישנה חשיבות גבוהה שהוא יוטמע בן עובדי הארגון, בכל הדרגים. זאת עוד לפני שהינו יוצא מחוצה לו. בנייתו של חזון בד,כ נעשית ע"י חברה ייעוץ או ע,י דרגים בכירים בארגון, אך אל לנו להותיר אותה על שולחן המנכ"ל, בפרופיל החברה, באתר האינטרנט, או אף קיר חדר הקבלה של הארגון. אם אחרון העובדים אינו חי ונושם את החזון, החברה

סיפור ההצלחה המעניין הוא של תאגיד הונדה, אשר בסיסו החל מתשוקה נלהבת לתוצאה. בשנת 1938 מר סויצ'ירו הונדה, בעודו סטודנט, השקיע את כל רכושו והונו בבניית סדנה קטנה שבה פיתח את הרעיון שלו - טבעת בוכנה. הוא רצה למכור אותה לתאגיד "טויטה", לכן הוא עמל בגפו על הבוכנה, לעיתים ישן בסדנה, זאת מתוך אמונה כי הוא יכול לייצר בוכנה מצוינת.הוא אפילו מישכן את תכשיטיה של אשתו בכדי לממן את פעילותו בסדנא. כאשר השלים את פיתוח הבוכנה המהוללת, פנה לטויוטה והציג אותה בפניהם. ברם, הבוכנה שייצר לא ענתה לקנה המידה של "טויטה". הוא חזר לאוניברסיטה למשך שנתיים נוספות בכדי להתמקצע. צחוקם של חבריו לספסל הלימודים ושל מוריו לא שבר את רוחו, כי הוא רצה לייצר בוכנה ל"טויטה, ויהי מה. לאחר שנתיים נוספות, העניקה "טויטה" לסויצ'ירו את החוזה הנכסף, והוא החל לספק עבורם את הבוכנה המהוללת שלו. המטרה מקדשת את האמצעים. באותה תקופה, יפן נערכה למלחמת העולם השנייה, ועל כן סירבה לספק לו בטון לבניית בית החרושת. על כן סויצ'ירו וצוותו המציאו תהליך ליצירת בטון באופן עצמאי, ואז בנו את המ

סטיב גוב'ס מעולם לא סיים קולג' , אך סיפורו האישי הינו השראה מדהימה לדבקות המטרה, אמונה והפעלת חוק הגמישות בדרך להצלחה. לאחר 6 חודשים בקולג' הוא עדיין לא הבין מה הוא רוצה לעשות בחייו וכיצד קולג' יכול לסייע לו להבין. לכן הוא החליט לפרוש ובטח בכך שהכל יהיה בסדר בסוף. נותר במעמד של "סטודנט שאינו מן המניין", ובמעמד זה הוא שהה למשך 18 חודשים עד שהוא עזב רשמית את הקולג'. הוא בחר להיכנס רק לקורסים שעניינו אותו ולא לקורסי החובה. לא היה לו חדר במעונות על כן הוא ישן על רצפת חדרי חבריו. הוא מחזר בקבוקי קולה בשביל 5 סנט לפיקדון, כדי לקנות בהם אוכל. פעם בשבוע הוא היה הולך 11 ק"מ ברגל בכדי לקבל ארוחה חמה שבועית במרכז הארי קרישנה. הרבה מהדברים שהוא התגלגל אליהם ע"י הליכה אחרי הסקרנות והאינטואיציה שלו התגלו כבעלי ערך מאוחר יותר. באותו זמן קולג' ריד הציע כנראה את ההדרכה הטובה ביותר בקליגרפיה (היא אמנות הכתיבה הקישוטית) בכל ארה"ב. מה שמשך את עינו של סטיב היו הפוסטרים שהיו פזורים ברחבי הקמפוס וכל תווית הופקה בקליגרפיה ידנית יפה. ונרשם לקורס. הוא למד