it's all about growth marketing

סקירה של מהלכי הטרנספורמציה הדיגיטלית של חברת שופרסל   הרבה נאמר, נכתב ומוחזר על טרנספורמציה דיגיטלית בשוק. על הצורך של ארגונים לשנות את עצמם מהיסוד, ולהציע ללקוחות שלהם את השירותים והמוצרים שלהם ברמה טכנולוגית מתקדמת ובאופן דיגיטלי.  באופן מפתיע, דווקא המגזר הפיננסי השמרני היה ראשון לאמץ את הטרנספורמציה הדיגיטאלית ולשנות את הדרך שאנחנו מנהלים את הכסף שלנו. בעיני הטרנספורמציה הדיגיטלית המעניינית היתה דווקא של השופרסל. למה זה מפתיע? כי זה אינו ענף שהייתי מצפה שיעשה שינוי דיגיטלי. אבל אולי בגלל שהתהליך של שופרסל היה מושכל, בעיני הוא פורץ דרך בענף הסופרמרקט. שופרסל החלה את המסע אל הלקוח דרך כרטיס מועדון, כמו כל הרשתות עם בידול מובהק בן מחזיקי כרטיס מועדון לבן מחזיקי כרטיס מועדון אשראי. תוך שהיא לומדת להכיר את צרכי הלקוח. השלב השני היה אתר האינטרנט. אתר שמלכתחילה שאב נתוני צריכה ופחות היה מעוניין בנתוני דמוגרפיה של הלקוח. יש שיאמרו שזו טעות, אני חושבת זה בהלימה להגדרתו של הארגון - ״רשת הקמעונאית הגדולה בישראל״. יחד עם הפרסונליזציה ברמת הסניפים הגאוגרפית, הגיעו לל

From inbound marketing to outbound marketing. How to turn organizational capital into an organic promoter. The discourse on intra-organizational communication is already asleep. Companies already understand that employees are more involved in what is happening in the organization and are more committed to the organization and are more productive. But there is still a gap in Ben's marketing efforts to reach a client and a dialogue with him. What about becoming an ambassador? Organic promoter? When most companies' resources are directed to customer engagement, how many of them miss the real-time conversation? We follow the customer at all possible digital nodes, use sophisticated content and social networking tools, but what really happens when the customer reaches us? And how do we really increase our income and/or increase brand equity? In my opinion, this is the importance of intra-organizational communication. The combination of external marketing eff

"דוד שלח אותי" , חבר מביא חבר, דיגיטל ורשתות חברתיות ככלים שיווקיים אפקטיביים לפני מספר ימים מצרים הצביעה עבור חוקה חדשה. זהו צעד גדול למדינה הראשונה במזרח התיכון אשר העם שלה עשה הפיכה, והתחיל את מה שיקראו לו  אח"כ  הפרשנים "אביב ערבי". אם מנתחים את המהפכה – למה היא נוצרה, מה היו מטרותיה ואולי אף מה מחירה – אי אפשר להתעלם מערוצי השיווק של המהפכה – הרשתות החברתיות. הן אלו אשר העבירו את הבשורה כמו אש בשדה קוצים. אפס מאמץ מקסימום תוצאה. מעבר לשינוי הפוליטי המדיני, בעיניי,  המהפכה הזו נותנת תוקף לכוח ההמון אשר ביכולתו ליצור שינוי של ממש, או כפי שאנו מקצועני השיווק קוראים "שינוי בביקוש". מנהלי השיווק בונים על "מוטיב העדר" או "אפקט ההילה" בתוכניות שיווק ומתרגמים זאת לידי תוכניות פרסום מתוחכמות, זאת בכדי להגדיל/לשמור על נתח שוק. כאשר שאלת ה"איך עושים את זה" אינה מתייחסת למאגר הלקוחות הקיים. נטוורקינג, מונח שמתחבר דווקא לחיפוש עבודה ומציאת קשרים עסקיים, ראוי ונכון שיכנס דווקא לתוכניות השיווק ככלי שיווקי המשדרג

האם ניתן להתחיל את 2014 ברגל ימין? האם התמורות בשוק ישפיעו אל נאמנות הלקוח? ואיך לייצר יצירתיות בשוק רווי? שנת 2013 מסתיימת עם המון אתגרים אסטרטגיים לשוק הדינמי בו אנו חיים. בעיקר דין וחשבון מצד הצרכן לחברות. אין מן הנמנע שאירועים כמו מכירת IDB , עמידתם לדין של מנכ"לים לשעבר של  שופרסל ובנק הפועלים תעמיד את נאמנות הלקוח במבחן אמיתי בן התנהלות העסקית למוצר שהוא קונה. זאת תהיה משימה מאתגרת למנהלי היח"צ. מעבר לכך, צריך לזכור שהשוק הישראלי הוא שוק תחרותי , עם רגולציה אשר מגנה על הצרכן ומאפשרת  נטישה קלה נטולת הפסדים מצד הלקוח. עבורי, כאשת מקצוע, זה מרגש. הרי זו מהותה של תחרות, להתמודד בשוק ללא חסמי כניסה או יציאה ממנו ואליו. מערכת השיווק המתוחכמת שעמלה להכיר את הצרכן ואת צרכיו הן כעסק והן כמשק בית, לא הצליחו לפענח פרמטר אחד בהתנהלות של הצרכן הישראלי – הוא הרכישה האמוציונלית או כפי שקוראים לזה כלכלנים "אינפלציה של שמועות"  . הצרכן הישראלי , מאוד מתוחכם וצורך בקלות טכנולוגיה, הוא לא נופל בפח של תמחיר אגרסיבי, הוא סקרן ולכן הוא נותן הזדמנות לשחקנים חדשים, הוא מתמ

הפסיכולוגיה מאחורי ניהול מוצלח של כוח אדם. כיצד לאתר   נקודות תורפה קיימות בהון האנושי ואיך לגייס אנשים המתאימים לארגון ולמטרותיו. המילה פילוח מוכרת לנו דווקא מעולם השיווק. החשיבות, דווקא היום, בפילוח של קהלי יעד לפי מוצרי החברה הוא תהליך עבודה יעיל מוצלח אשר מניב בד"כ הכנסות לחברה ומייעל את הוצאותיה. אך מה לגבי כוח אדם? האם יש מקום לפלח את העובדים לפי הארגון או להיפך. האם הבנה של קהל היעד, קרי העובד, יכולה למקסם לארגון את הרווחיות? בעיניי התשובה היא כן. שאלת ה"איך עושים זאת" מאתגרת יותר. תהליך גיוס מועמד בכל דרג ומגזר, בד"כ מורכב ולעיתים ארוך ומונה מספר חוות דעת של מספר מנהלים בארגון, ואף מבחנים אישיותיים. אך לא אחת הגיוס נכשל, והתאמה של האדם לארגון אינה מוצלחת ומתגלית בד"כ כבר בחודשים הראשונים להעסקתו. מעבר לתהליך גיוס כושל ועלויות גיוס חוזרות, תהליך כזה פוגם באמון העובדים בארגון, ואף סולל דרך קלוקלת מצד הצוות למועמד החדש, שכן אלו יביטו בו בביקורתיות יתרה לעיתים. אם כך ההתאמה של המועמד לארגון ולמטרותיו חשובה עוד יותר מהפרופיל המקצועי שלו, הת

As managers, we face daily dilemmas that require our attention. Whether to dismiss an employee or move him from a department, whether to take a specific project, whether the customer is strategic or profitable, should stick to the strategy or plan goals. The experience of "being or stopping" is an experience that accompanies us for many hours in any managerial position. For this is the meaning of being a manager, or even more so, being a leader. How many of you have found yourself regretting a decision he made? How many dilemmas do you run a day? Are they all big and challenging or small and light? Did you choose to learn from any dilemma or not? The first dilemma in the history of mankind was presented to King Solomon. When he faced two assertive and intelligent women. Each of them holds that the child is hers. The arguments were persuasive and even identical - they both loved him, gave birth to him, replaced him with the Pampers, got up at night,

יעדים עסקיים   מאוד חשובים לכל ארגון עסקי, בייחוד בשוק הדינמי בו אנו נמצאים היום. בעייני זהו כלי מאוד חשוב בהכוונת הארגון קדימה, כמו רכב הנוסע בלילה חשוך. שהרי ללא תאורה יהיה לו מאוד קשה להגיע לנקודת המוצא. באופן לא מקורי ולא מיקרי, בכל ארגון עסקי היעד הראשון הוא להגדיל הכנסות/ מכירות, שהינו יעד מאוד חשוב. הרי בסופו של דבר הארגון מתבסס ומתקיים על הכנסותיו, ומתרחב ככל שנתח ההכנסות שלו גדל. אבל יכולת התגובה של ארגון למצב השוק ולתנודותיו חשובה לא פחות מהגדלת מכירות. ראו לדוגמא את חברת גלי. חברת גלי הוקמה בשנת 1975, כמותג ישראלי איכותי בתחום נעלי הספורט והילדים. החברה שמה לעצמה כמטרה לייצר בישראל נעלי ספורט וילדים איכותיות לצרכן הישראלי. רובנו זוכרים את גלי פלייט הצבעוניים שהיו במשך שנים ארוכות חלק מאורח החיים של כל מתבגר כסמל סטאטוס בזכות העיצוב הייחודי, ואיכות המוצר. השינויים הרגולטורים בתחום הייבוא יחד עם כניסה חברות בינ"ל ישראל כגון נייקי זאת בשילוב השינוי בשוק וכניסה של   רשתות שיווק ותנאי אשראי נוחים יותר, העמידו את גלי בבעיה. אנחנו כצרכנים יכולנו לקנות בכל מקום ובכל